קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
עד מדינה - עיוותו של מושג העדות
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
הגולם קם על יוצרו
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?

 










 

"קבוצת נשים חרדיות תובעת לתת נציגות לנשים החרדיות במסגרת המפלגות החרדיות" כך זועקות הכותרות.


 


הגם שמהקולות המושמעים לא נשמע כי מדובר ביותר מאשר פרובוקציה מתוזמנת בצורה כושלת. מכל מקום ברגע שהקולות נשמעו ודאי תהינה נשים רבות שתרצינה לדעת מדוע באמת לא. לשם כך באים הדברים דלהלן.


 


בראש ובראשונה כשנשמעת טענה כי "נשים חרדיות תובעות" יש לברר מהי "חרדיות" ומיהו "חרדי".


 


מקור המושג בישעיהו ס"ו "שמעו דבר ה' החרדים על דברו", חרדים פרושו החרדים על דבר ה'. האדם החרדי חרד שמא אינו ממלא את רצון ה' בכל רגע ורגע כדבעי. שאיפתו אחת – לעבוד את האלוקים "במשרה מלאה", לא כשכיר העובד בשעות העבודה ושומר אמונים בשאר הזמן ובזה יוצא ידי חובה, אלא כעבד שעובד את אדוניו כל הזמן – 24 שעות ביממה – "משנה שכר שכיר עבדך"


 


עבור האדם הדתי, הדת היא אמצעי להתרפק עלי הרגשות רוחניות, אוהבים הם את השבת ואת החגים את המצוות ואת האיסורים כי אלה נותנים להם הרגשת התעלות רוחנית. לא כן האדם החרדי גם הוא כחברו הדתי מחבב כמובן את ההתעלות הרוחנית ומעונין בה, אך בעיקר רוצה הוא, כאמור, לעשות רצון קונו כל רגע ורגע.


 


כיצד ידע מה רצון הבורא? הבורא גילה דעתו והוריד לעולם את סך כל הוראותיו פעם אחת ויחידה – במתן תורה, "אני מאמין באמונה שלמה שהתורה הזאת לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו".  התורה שבידינו שבכתב ושבעל פה מכילה את סך הכל של כל ההוראות, הוראות חדשות לא תינתנה ועדכונים אינם באים בחשבון.


 


מה נעשה אפוא עם כל השאלות המתעוררות, עם כל הנושאים המתחדשים? הרי התורה אינה מתיחסת במפורש לכל רגע ורגע בחיי האדם?


 


כאן נזקקים אנו לדבריו של ר' שמעון שקופ בשערי ישר פרק ז' שער א': "עלינו להזהר במצוות חז"ל עפ"י הכרת שכלנו דכיון דהם מצאו לטוב לתקן ולגזור, כן הוא האמת והטוב לפנינו וכמו שהשכל מסכים לשמוע בקול ה' כן השכל גוזר להזהר בכל מה שהזהירו חז"ל ורבותינו הקדושים".


 


כלומר: הגם שהתורה לא אמרה במפורש כיצד יש לנהוג במקרים מסוימים, מכל מקום היודע את התורה על בוריה יודע את רצון נותן התורה בכל מקרה הגם שאין התיחסות מפורשת. חכמי הדור הם אלה שספגו לתוכם תורה הרבה ולכן הרוצה לעבוד את ה' כל ימיו מבין שעליו לשמוע לדברי חכמים היודעים את רצון ה' בכל שעה ושעה מתוך שיודעים הם את רוחה של תורה אל נכון.


 


וזו ההגדרה של אדם חרדי – המנהל חייו על פי דעת רבותיו.


 


ואם נכונים הדברים ביחס לענייני הפרט נכונים הם שבעתים ביחס לענייני הכלל. כאן יש עיקרון נוסף - רק החכמים הופקדו על ניהול ענייני הכלל, ככתוב בפרשת יתרו "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת אותם ראשים על העם" ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול. אין אדם משים עצמו אחראי במקום שהאחריות ממנו והלאה.


 


מכאן נובע אחד ההבדלים הגדולים בין דרכי ההנהגה בעולמה של תורה, ובין דרכי ההנהגה הכללית בעולם הליברלי. בעולם הליברלי ההחלטות מתקבלות כתוצאה מדרישות הבאות מלמטה ועולות כלפי מעלה. דעת הקהל היא המרכיב המרכזי בהחלטות השלטון. דעת קהל זו מוצאת דרכה אל הפומביות בבחירות דמוקרטיות בהפגנות מחאה עממיות או דרך התקשורת המגויסת. לעומת זאת בעולמה של תורה ההחלטות מתקבלות מלמעלה ומחלחלות כלפי מטה.


 


גדולי תורה שבכל הדורות למדונו כי נשים אינן נבחרות לתפקידי הנהגה ייצוגיים או מעשיים. בהמשך נביא תמצית של מקורות בענין זה, אך כבר בשלב זה אנו מבינים מי שמתהדר בתואר חרדי ומנסה להשתמש במקובל בעולם לכפות על הנהגת הצבור את דעותיו, תוך שימוש בכלי התרסה מחאה ופרסום. יתכן שיטען שהוא ישר והגון, ובעיני רבים גם יחשב כצודק, אך דבר אחד ברור "חרדי" הוא לא!!! המשפחה ממנה בא ומוסדות החינוך בהם בילה את ימי נערותו אינם רלונטיים כלל ועיקר.


 


ולגופו של ענין.


 


אחר שהבהרנו כי את ההשקפה החרדית וההתנהגות החרדית מנתבת התורה ומנתבים גדולי תורה נביא מעט מקורות בסוגיא זו.


 


הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל במכתב שכתב להסתדרות המזרחי ובמכתב נוסף שכתב כמכתב כללי מביע דעתו החד משמעית כי אין מקום לבחירת נשים לועד המרכזי וכד'. המכתבים ארוכים ומנומקים ובהם הוא מסביר כי הדבר אסור מבחינת הדין וכן אינו מוסרי וכמו כן יזיק לעם ישראל ולמדינה במישור הבינלאומי שאם יראו העמים שאין אנו נוהגים על פי תורה כיצד נתבע זכות על ארץ ישראל?


 


במאמרינו זה אנו מתמקדים בענין ההלכתי בהקשר לזה אמר הרב קוק דברים ברורים ונוקבים עד מאד:


 


"מוכרחני לומר שהרבנים שהודיעו את האיסור מצד הדין עד כה שאבו את דעתם ממקור הקול האחד שאנו שומעים מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים מן ההלכה ומן ההגדה המורה שרוח האומה כולה בצביונו וטהרתו עומד הוא נגד החדוש המודרני הזה" (מאמרי הראי"ה ח"א עמ' 191)


 


הרב חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל הוציא קול קורא תחת הכותרת "אסור בחירת נשים להנהלת הקהילות ":


 


"אשר שאלוני ידידי הנכבדים לחות דעתי דעת תורה בדבר השתתפות נשים נבחרות בקביעות ושבת יחד ולהמתיק סוד עם הגברים הנבחרים בהנהגת הקהלה או בועד הכללי של הקהלות.


 


נפלאתי על זה וכי מה זו שאלה כל רב וצורב כל יודע ספר יודע שזהו נגד רוח התורה והמסורה קדושת עם ישראל וטהרת ומדת הצניעות שבו ונגד הנהגת האומה הישראלית מדור אבל לא כן חלק עם ישראל עם ד' שומרי תורה היודעים כי זאת התורה אשר באנו באש ובמים עבורה והיא יסוד קיום האומה להם אין מקום לשאלות כהנה אשר לא שערום אבותינו ורבותינו בסדר הקהלות מלפנים" (אגרות אחיעזר עמ' רמ"ה אגרת קנא)


 


מקור הלכתי לדברים נמצא ברמב"ם בהלכות מלכים פרק א' הלכה ה' שם פסק "אין ממנים אשה במלכות, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש" ומקורו בספרי וכן כתבו ראשונים רבים כרמב"ן הרשב"א והריטב"א


 


ואין לשאול משלומציון המלכה שלא מלכה ברצון חכמים מה גם שלא הומלכה אלא ירשה את המלוכה. וכן אין לשאול מדבורה הנביאה שעליה נאמר "והיא שופטה את ישראל בעת ההיא" שכן לא היתה השופטת אלא מורה ההוראות לשופטים ולדיינים (תוספות יבמות מה: שבועות כט: וכן מביא ברדב"ז על הרמב"ם שם) וכמו כן היתה זו הוראת שעה על פי הדיבור ואיש לא מינה אותה.


ולאלו שתרצינה להבין מעט מטעמי האיסור. ותשאלנה מה ההבדל בין ייצוג בכנסת לבין שלל תפקידים ומקצועות שנשים מועסקות בהן בכל מקום, כולל כמובן נשים חרדיות?


הנה המדרש על פרשת יתרו כותב: "זש"ה (משלי ו) בני אם ערבת לרעך אמר רבי נחמיה נאמרה על החברים כל הימים שאדם חבר לא איכפת לו בצבור ואינו נענש עליו נתמנה אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקק לא איכפת לי בצבור אלא כל טורח הצבור עליו אם ראה אדם מעביר בייא על חבירו או עובר עבירה ולא ממחה בידו הוא נענש עליו ורוח הקדש צווחת בני אם ערבת לרעך אתה ערב עליו תקעת לזר כפיך אמר לו הקב"ה אתה הכנסת עצמך לזירה ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או ניצוח או נוצח א"ל הקב"ה אני ואתה עומדים בזירה או נצחת או נצחתי (שם) נוקשת באמרי פיך אין אמרי אלא הוראת תורה שנא' (שם ז) בני שמור אמרי וכן (שם ד) לאמרי הט אזנך (שם ו)" (מדרש רבה שמות פרשה כז פסקה ט)


כלומר המתמנה על הצבור חייב להיות משועבד לצבור כערב, בכל עת ובכל שעה. נשים, לעומת זאת, אף כי יכולות לעבוד בשלל מקצועות לפי שעות או בקבלנות חייבות להיות קשורות לביתן ולילדיהן אין הן רשאיות להשתעבד לצבור כגברים.


עוד מוסיף המדרש ואומר: "עשה זאת איפוא בני והנצל כי באת בכף רעך אלא תן רצונך לידע מה לעשות והואיל והכנסת עצמך לערבות זה ליעשות ראש לך התרפס באבק רגליהם של שרים וגדולים ממך" (שם) בנוסף לשעבוד המוחלט לצבור, יש לעתים על הממונה להתרפס בפני מי שצריך לקבל ממנו עבור הצבור. וזאת ודאי רצו רבותינו למנוע מן הנשים, אשה אינה אמורה להרפס לפני אף אדם.


הגאון ר' משה פיינשטיין נשאל על תנועת הנשים הלוחמות לשוויון זכויות לאשה שכמה מהן רוצות להתעטף בציצית ואומר שאם כונתם להתקדש בעוד מצוה – ניחא ובלבד שיהיה זה בגד של אשה, אבל אם כל רצונן נובע מכך שאין הן מרוצות בתפקיד שנתן להן הבורא בתורתו הרי זה לא פחות מכפירה ואפיקורסות...


 


ועוד כתב בתשובה מפורטת בענין זה, והדגיש:


 


"ולא תועיל שום מלחמה כי אין שום כח לשנות בהסכם כל העולם כולו שום דבר. והנשים הרוצות ללחום ולשנות הן נחשבות כופרות בתורה עיין ברמב"ם פ"ג מתשובה ה"ה" (אגרות משה או"ח ד' תשובה מ"ט).


 


והדברים ברורים עד מאד. אשר על כן אין לדבר על נשים "חרדיות" אם אכן מדובר בנשים שאינן מקבלות את כל הנ"ל.


 


ואמנם מותר להן לרצות ומותר להן לבקש הסבר מדוע אין ממלאים את רצונן, ולהגיש את שאלתן לפני גדולי תורה, אך עוד בטרם תקבלנה תשובה, אמורות הן לרצות ולקבל כל תשובה שתינתן אם אכן רצונן לפעול על פי תורה. ואם לא – עליהן לקיים את דבר התנא האומר שאחד הדברים שהתורה נקנית בהם הוא "המכיר את מקומו".









 

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון