קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
הגולם קם על יוצרו
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.

מנין גורם לנגף, לא עצם הידיעה כמה יהודים יש בזמן מסוים. לא עצם המפקד, אלא צורתו. אבל כיון שכל דבר אחר מותר למנות בצורה בה אסור למנות יהודים, הוה אומר שגם בצורת המפקד אין רע. הנגף נגרם אם מונים יהודים בצורה זו. הצירוף יהודים ומפקד מהוה בעיה.


כידוע, ישנם שני ימים טובים לראש השנה. בספר הזהר נאמר כי ביום הראשון מתנהל הדין בצורה קשה ונוקבת – דינא קשיא. וביום השני מתנהל דין שונה – דינא רפיא, דין ביד רכה. ומסביר הרב דסלר כי ביום הראשון דנים כל אחד בפני עצמו, לראות האם בזכות עצמו יכול הוא לצאת זכאי בדין, האם מצדיק הוא את קיומו גם כשמתבוננים בו בזכוכית מגדלת. דין זה בו כל אחד נפקד לבדו ("מי לא יפקד כיום הזה") הוא דין קשה עד מאד, כי מי יוכל לומר זכיתי לבי? גם אלה שלא מצליחים לעמוד בדין קשה שכזה לא אבדה תקותם, עוברים הם ליום השני שם דנים את כולם ביחד, שם בודקים באיזו מידה יכול כל אחד לזכות בדין כחלק מכלל. וזה פשר הכפילות בתיאור הדין: כבני מרון – כצאן העובר תחת שבט הרועה אחד לאחד. ויחד עם זה "כולם נסקרים בסקירה אחת". זה שורש מצות לוית המת ולוית אורח – המת עומד לעמוד לדין בבית דין של מעלה, היהיה זה דין קשה דין שבו ידונו אותו כיצור בודד בפני עצמו או דין רפה בו יחשב כחלק מכלל. המלוים בעצם התלוותם אליו מצהירים – הוא חלק מאתנו, חלק מכלל, יש לדון אותו בתוך הכלל. (זו משמעות המילה לווי – דבקות כזה היה שבט לוי, תמיד דבק בה') גם אורח שעומד לצאת לבדו לדרכו עלול למצוא עצמו נידון בשעת סכנה – כל הדרכים בחזקת סכנה – בדין קשה שהרי לבדו הוא, בלוותנו אותו מצהירים אנו כי אף שהנסיבות גרמו שיהיה לבד אבל אין זה בגלל שהחברה הקיאה אותו, הוא עדיין חלק מהחברה.


כשסופרים כל יהודי בפני עצמו, כשהעם היהודי רואה עצמו כסך הכל של יחידים רבים, כשכל יחיד מדמה כי הוא עומד בפני עצמו, כי לא זקוק הוא לחברו אזי דנים אותו בדין קשה והרי "אדם, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", וזו סכנה גדולה.


מאידך חשוב למנות את עם ישראל, חזל המשילו את המנינים הרבים למלך שמונה את אוצרותיו, אדם האוהב את אוצרותיו מונה אותם וחוזר ומונה, כדי להתפעל מרבויים, כדי לוודא שהכל נמצא ולא נפקד מקומו של איש...


עתה אחרי חטא העגל נמחל לעם ככלל אך עדין קימת סכנה שכאשר יחיד מהעם יעלה לבדו לפני ה' לזכרון יזכרו חטאיו ובמפקד, ובעיקר מפקד שמטרתו "לשאת" את ראשו של כל אחד ואחד, לאמור: להחשיבו כיחיד – "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" – אזי עלולה הסכנה לחזור ולהתעורר.  


הפתרון הוא למנות על ידי מחצית השקל, כולם נותנים אותו דבר וכולם מחצית, השקל אינו העיקר המחצית היא העיקר (להלכה ניתן לתת זכר למחצית השקל, מחצית של מטבע שהיא הליך תקין במדינה ויהיה ערכה ושמה והחומר ממנו עשויה אשר יהיה) העיקר זהו המחצית כל יהודי יבין שאינו יכול להיות לבדו שהוא זקוק להשלמה שאינו אל מחצית וללא ההשלמה של חברו לא תהיה לו כל משמעות. או אז ניתן למנות ולא לעורר את הדין הקשה.


ומכאן נבין מדוע הסכנה היא רק בישראל הרי מצינו באומות העולם שמונים וחוזרים ומונים והנגף אינו מגיע. והפעם נבין כי רק בעם ישראל שלכל יחיד ויחיד חשיבות משל עצמו קיימת הסכנה הזו...


חז"ל אמרו כי מאז בריאת העולם הקב"ה מזווג זיווגים, פשטות הכוונה – שידוכים בין איש לאשתו. עומק הכוונה – כל ההנהגות בעולם הינן זיווגי מידות, כל הקורה בעולם הינו פועל יוצא שלא ותן מידות הנוצרות מאותם זיווגים (חסד ודין = רחמים).


זו צורה נפלאה של שמירת מידע, דומה הדבר לכניסה למקום סודי שכל אחד מהשומרים מחזיק רק מחצית הקוד, רק בצרוף שניהם ניתן להכנס כך מוודאים שמידע זר לא יפלוש למערכת.


גם אם אנשי המדע ידמו כי הצליחו להסביר כיצד נוצרו המבנים הטכניים, הפלא ישאר שכן בלב המבנים הטכניים עובר מידע והמידע הזה יוצר את ההמשכויות ואת התפקוד. המידע עובר בסגנון של חבורים וזווגים שלמרבה הפלא בהתחבר שני מרכיבים המידע שכל אחד מהם מכיל משתלב במידע של חברו, ולמרות היות פיסות המידע מורכבות עד מאד ואינן גמישות כלל ועיקר. משתלבות הן זו בזו כמוכנות לכך מראש.


כך מוודאים שרק המתאימים ייצרו ורק הצורות הנכונות תתפתחנה.


מעשה האלוקים בעולם בנוי על העקרון של מחצית השקל. שבירת העיקרון מביא לנגף שהרי ללא עקרון זה כבר היה קורה כשל כלל עולמי.

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון