קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
עד מדינה - עיוותו של מושג העדות
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
הגולם קם על יוצרו
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.

העולה באה לכפר על הרהורי העבירה.


אמרו חז"ל "הרהורי עבירה קשים מעבירה. והדבר תמוה, הרי התורה אסרה את העבירה עצמה ולא את ההרהור בה (למרות שהמהרהר ודאי אינו מקים מצוה ויש עברות שכולן תלויות בהרהור) שהרי הרוצח עבר על אסור חמור שגדרו "יהרג ואל יעבור" ואילו המהרהר בכך לא עבר על אסור. ואדרבא, אם רצה לעבור עבירה והתגבר, קדוש יאמר לו, הלוא היא גדלותו של יוסף הצדיק שנכנס לבית אדונו "לעשות צרכיו" כמו שאומר רש"י אך דמות אביו נראתה לו בחלון והתגבר ולא עבר עבירה ולאורך ההיסטוריה כולה אנחנו משבחים אותו על כך וזכה עקב כך לדברים גדולים.


ניתן גם לעשות אנלוגיה המתבקשת כמעט מאליה, למצוה,  הרי מצוות שבמעשה, עיקרן הוא המעשה וכמה הרחיב ר' חיים מואלאזין והדגיש כי עיקר המצוה הוא המעשה, והכונה, אם כי חשובה היא, אינה אלא תוספת. וכבר חלקו רבותינו אם מצוות צריכות כוונה או לא, ואמנם ודאי צריך להתכוון לקיים מצות ה' שאם לא כן לא יהיה מעשיו יותר ממעשה קוף בעלמא, אבל ברוב המצוות אין צורך ביותר מעצם הכוונה שמתכוון הוא לקיים מצוה. ואין צורך לכון לקיים את המצוה הספציפית בה הוא עוסק.


רבותינו הרבו לבאר מאמר חז"ל מוקשה זה - "הרהורי עבירה קשים מעבירה".  הש"ך אומר בפירושו לתורה, שהרהורי העבירה קשים מהעבירה כשיש מעשה עבירה בעקבות ההרהור אז ההרהור, שהוא ההופך את העבירה למעשה אנושי ומבדילו ממעשה קוף בעלמא, הופך את העבירה לקשה יותר. עוד אומר כי כשעושה העבירה עושה ובא אל סיפוקו ובכך גמר ויכול לפתוח דף חדש נקי יותר (וניתן להוסיף כי מעבר לזה הוא גם ניחם ומצפונו מיסרהו אחר שהתאווה מסמאת העינים חלפה עם גמר המעשה) אבל המהרהר ולא עושה, הרי כל עוד שלא יבצע זממו, לא יחדלו ההרהורים להציק לו, גם המצפון לא ייסרהו שהרי מחד – יאמר לעצמו: הרי לא עשיתי מעשה, ומאידך – התאוה בוערת בו כל הזמן). ה"כלי יקר" אומר כי הרהורי העבירה הקשים מעבירה הם הרהורי עבודה זרה שבה עיקר האיסור הוא המחשבה. ורש"י ומפרשים רבים אומרים שהכוונה בעיקר להרהורי עריות ומסביר רש"י ביומא כ"ט שהרהורי עבירה מכלים את הגוף יותר מגופו של מעשה. וכמובן הרמב"ם המסביר כי בהרהורי העבירה פוגם במח בלב ובנפש שהם עיקר האדם ולא באחד האברים הגשמיים בלבד כבעבירה שבמעשה.  


כל המפרשים הנ"ל לומדים את מאמר חז"ל זה שהרהורי עבירה קשים מעבירה כפשוטו, יש האומרים שהכונה להרהור בלא העבירה ויש האומרים שהכוונה להרהור המתלווה לעבירה. לעומתם לר' יוסף אלבו יש פרוש אחר לחלוטין מקורי עד מאד, אומר הוא כי כאשר האדם עובר עבירה, בעומק מעשה העבירה קימת הכחשה למציאות ה' והשגחתו, גם אם עשה מעשה העבירה "לתיאבון" - שתאוותו בערה בו, הרי עצם ביצוע את העבירה יש איזשהו צליל של הכחשה להשגחתו הפרטית המתמדת של הקב"ה וממילא הרהורי העבירה הם אבק הכפירה המתלוה לכל עבירה והם קשים מן העבירה עצמה. שכך אומר הפסוק: "לעתיד לבא "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ברגע שידיעת ה' ממלאת את הארץ אין כל מציאות לעבור עבירות, שומעים אנו אפוא כי עובר העברה מתעלם ממציאות ה' דבר שיכול לעשות כיון שטרם זכינו שתמלא הארץ דעה את ה'.


ר' חיים מוואלאזין כותב בנפש החיים שער א' כי כשאדם חטא במעשה פוגם את נפשו וכשחוטא בדבור פוגם את רוחו, על פי אותו הגיון היינו מצפים לשמוע כי החוטא במחשבה פוגם את נשמתו, ולא כן  שכן הנשמה היא כביכול "מתוך פיו של הקבה" ותמיד "טהורה היא" ואין קלקול ופגם מגיעים אליה, והחוטא במחשבה אינו פוגמה אבל מתרחק הוא ממנה והולך, וזה שאמר דוד המלך: "לב טהור ברא לי אלוקים" - בהתיחס לנפש, זו עלולה להפגם עד שיש לבראה כביכול מחדש. "ורוח נכון חדש בקרבי" - גם את הרוח שנפגמה צריך לחדש, אך כשמגיעים לנשמה אומר הוא "אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני" שכן זו לא נפגמה רק הרחקה (ואל ישראל מדוע אומר "רוח קדשך" שכן מה שאצלנו בחינת נשמה שהיא כאמור כביכול "מתוך פיו" שם זה בחינת רוח הקשורה לפה שנאמר "רוח ה' דבר בי"). ממילא כיון שחטא בהרהור גורם לריחוק הרי קרבן העולה העולה כליל שאין כמוה לקרוב היא התשובה. 


ואולם לעבירה בהרהור יש מעלה גדולה, נקל לחזור עליה בתשובה. שעל עברות במעשה כבר שאל ה"מסילת ישרים", כיצד זדונות הופכות לזכויות, הרי שרצח, הרי שהוליד ממזר, מי יחזיר את המצב לקדמותו, והמת – מת וממזר פ- חי. ואולם על הרהורי העבירה אם כי קשים הם עד מאד כשחוזרים בתשובה עליהם ניתן למרקם עד שלא יישאר זכר מהעבירה, ואדרבא זדונות יהפכו לזכויות.


אפשר להבין שקרבן עולה העולה כליל ולא נשאר מאומה למטה, מכפר על הרהורי הלב, שבשובו בתשובה עליהם לא נותר מהעבירה מאומה.


עוד אומר ר' צדוק הכהן כי לעתיד לבוא יתברר שכל המעשים שנעשו בעולם כולל מעשי העבירה, הפכו לחלק מהמסלול שהוביל לגאולה, וכולם הובילו את העולם לשלמותו, בדיוק כמו ועל זה נאמר "אם יהיו חטאיכם כשנים" (ישעיהו א') ודרעעשו חז"ל: "כשנים הסדורות ובאות מששת ימי המעשה" ואומר ר' צדוק שכמו שהזמן – השנים הינו מרכיב בדרך אל הגאולה כך גם החטאים יתברר שהיו אבני דרך בדרך אל הגאולה. [רעיון זה דומה במקצת ליסוד שגילה לנו רמח"ל בספרו דעת תבונות שבתוך ההנהגה הנגלית על פני השטח, המכונה "הנהגת המשפט", מפעמת הנהגה אחרת המכונה "הנהגת התיקון הכללי" או "הנהגת הטוב השלם" מבחינת הנהגה זו הכל מכוון לטוב השלם שיתגלה לעתיד – "כל מאי דעביד רחמנא – טב", אלא שיסודו של רמח"ל מדבר על הנהגת הקב"ה כביכול, ואילו יסודו של ר' צדוק מוסיף שגם למעשי בני אדם יש את אותה תכונה – כולם משמשים באבני דרך בדרך אל השלמות, אז מה נשאר אפוא מהחטא – המחשבה, ועליה חוזר הוא בתשובה ואז  לא נותר ממנה למטה בעולם הזה כל זיק של רע, כך שרואים אנו כיצד זדונות יכולים לההפך לזכויות. והם הם הדברים, העולה עולה כליל למזבח כמו שאת המחשבות וההרהורים ניתן לקדש עד שיעלו כליל למעלה.


עוד תכונה מאפינת את קרבן העולה, בהיות העולה קרבן שמכפר על מזיד, שהרי הרהורי עבירה מזיד הם בעצם הגדרתם (-להבדיל מחטאת שבאה רק על שוגג) מפליא הדבר שדוקא היא זוכה לעלות כולה על המזבח. ויפה הדבר, שכן החוטא במזיד חייב בתשובה עילאה כזו שכנגד מה שהעבירה שביצע היתה "מושלמת" – במזיד ובכוונה, כך גם קרבנו צריך להיות מושלם ולעלות כליל למעלה זאת ועוד, אדם שהרהר בעבירה אך לא ביצעה (בהתעלם מדברי העיקרים כמובן) הרי קדוש יאמר לו ולכן מביא הוא עולה העולה כליל על המזבח.


נקודה נוספת: דוקא כאן, בקרבן העולה, מדגישה התורה שאת הקרבן יביא "לרצונו", ולמדו חז"ל שאם אינו רוצה כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" ומפורסמים דברי הרמב"ם שאומר שהרצון הפנימי ודאי קיים, ומתעורר בשעת הכפיה. ומתאים הדבר לקרבן זה הבא על חטאי המחשבה הפנימית.


ואולם, גם לשיטת בעל העיקרים שהרהורי העבירה עליהם דברו רבותינו באמרם כי קשים הם מהעבירה עצמה הם אותם הרהורי כפירה המלווים כל עבירה, מובן מדוע קרבן עולה מכפר, כיון שהעולה העולה כליל למזבח מבטאת כיצד האדם מקריב את כל כולו לה' "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'" - את עצמו הוא מקריב וכשעולה קרבנו פרושו שכל כולו עולה לה' ולא נותרת פינת ספק כלשהי בלב אלא אמונתו שלמה ומעשיו שלמים.

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון