קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
הגולם קם על יוצרו
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך


"לא תקם ולא תטר את בני עמך" (י"ט י"ח)


לכאורה, ברור כי נקמה מידה רעה היא. כה רעה, שהתורה, שלא אסרה באסור מפורש מידות רעות רבות   אחרות, עם כל הרע שבהן, טרחה לאסור נקמה.


מאידך משבחים אנו את הקב"ה ומפארים אותו בכך שהוא קנא ונוקם "אל נקמות ה'", "ונקם ישיב לצריו". מדוע איפוא אין דין של "הוה דומה לו" במידה זו, מדוע אין אנו מצווים להידמות   לבורא גם במידה זו?


וניתן לומר שרק במידות החסד ניתן לצוות להידמות לקב"ה, ולא במידת דינו וקנאתו. הכלל הוא ש"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם תחילה", וכן "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא  לשמן שמתוך שלא לשמן יבוא לכלל לשמן" ואמר רבנו צדוק הכהן, שבכלל זה נאמר כי "לעולם" יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שאי אפשר להגיע לתכלית ה"לשמה" בלי לעבור תחילה במשעולי ה"שלא לשמה". עקרונות אלה ניתן ליישם רק במידת החסד אך לא במידת הדין. וכי מה נאמר: לעולם יהרוג אדם ברשעים שלא לשמן שמתוך שלא לשמן יבוא לשמן? והרי ברגע שאין הוא דן את הרשעים בתכלית ה"לשמה" הוא רוצח, ברגע שהוא מקנא מתוך מדות רעות, ולא מקנאת ה' טהורה ואמיתית, שלא לדבר על סכנת ההגזמה, שלא יצליח למדוד את ה"מידה כנגד מידה" במדויק, הרי יהיה רוצח. במידת הדין ונמה המינון המדויק והטהור הוא נשמת הדבר, ולכן, "קנאים פוגעים בו" היא "הלכה ואין מורין כן". שכן, כיצד ניתן להורות אם אין דרך להגיע לקיום נכון ומדויק של הדברים. הרי אם לא מקים בשלמות – לא רק שלא מקיים בכלל, אלא גם משיג את ההפך הגמור, ואין דרך לקיים בשלמות אם לא מתחילים תחילה ללא אותה שלמות, לכן רק הקב"ה יכול לדון, ורק הוא יכול לנקום. ואולי לכן סומכת התורה לאיסור הנקימה והנטירה את הפסוק המפורסם של "ואהבת לרעך כמוך" כשיראה האדם כמה קשה לאהוב את חברו באותה מידה בדיוק כמו את עצמו יבין מדוע אינו יכול לדון את חברו בלי חשש שמא יסטה מקו הדין המדויק.


זאת ועוד, אם אדם יחליט לנקום, עלול הוא למצוא עצמו נוקם בחמת זעם על דברים שבמבט אמיתי הינם דברים פעוטי ערך יחסית. וכך כותב הכלי יקר: "על כל המאורעות שבגופות, לא רצה ה' שיבקש האדם נקמה עליהם. משל למה"ד לתינוק המשחק ועושה מעשה נערות באיזו בנין או איזו ד"א ובא איזו אדם וקלקל כל מעשיו אשר בנה ואשר נטע הילד והילד צועק לפני אביו צעקה גדולה ומרה על זה ואילו היה אביו משגיח בו ועושה רצונו היה הורג לזה האדם, אמנם אביו אינו משגיח בקולו כלל כי אף אם הקטן כפי מיעוט שכלו הוא חושב שזה הגדיל לעשות לו רעה גדולה, מ"מ האב רואה בשכלו שאין הדבר כן ושכל מעשה הבן היו הבלים מעשה תעתועים ואינן כדאי שבעבורם יהיה לזה כאויב ומתנקם כי כפי האמת לא עשה לו זה כלום. כך הוא הענין בין אבינו שבשמים לברואיו אשר לפי מיעוט השגתם במושכלות הם חושבים כי כל עניני העה"ז יש בהם צד מעלה ושלימות והנוגע בכבודם או בגופם או בממונם נראה להם כי הגדיל לעשות עמהם רעה וצועקים לאביהם שבשמים שינקם נקמתם, אבל לפעמים אין הקב"ה משגיח בקול זעקתם כשאין ברעה זו תערובות דבר הנוגע בנשמתו של אדם כי בעיני השי"ת כל העניינים אשר בני אדם מסגלים בהם בעוה"ז דומין ממש לצחוק ושחוק אשר עשה לו הילד שהזכרנו, על כן אין הקב"ה משגיח בהם זולת בזמן שע"י מאורעות שבגופות יגיע לו ביטול תורה ומצוה אז הנקמה נקמת ה'" עד כאן לשון הכלי יקר.


-          רק הקב"ה יודע אל נכון על מה כדאי לנקום.


למדנו אפוא שעצם ענין הנקמה אינו דבר רע, וההיגיון אומר כן, שהרי התשוקה לנקמה היא כל כך טבעית ויסודית בתשתית כוחות הנפש שאין להניח שהיא מידה שלילית ביסודה, אלא שאין הדבר יכול להיות מסור בידינו מחשש שמא ננקום במקום שאין מן הראוי לעשות כן או שמא לא נדייק, ונזיק במקום לתקן, ואולי לכן הזהירה התורה, שלא כבמידות מגונות, "לא תיקום ולא תיטור", כיון שאין מדובר במידה רעה היינו חושבים שמותר לנו להשתמש בה, ואולי אף מצווים אנו על כך, הזהירה התורה לבל ניטול את החוק לידינו.


אחרי החרבן הגדול התעוררה תשוקה אדירה לנקמה, היו קבוצות שחיפשו אחרי פושעים נאצים וחיסלו איתם את החשבון. אחרים רדפו אחריהם על מנת להביאם לדין. דוגמת הזוג קלארספלד, שמעון ויזנטל וטוביה פרידמן. היו גם תוכניות גרנדיוזיות של נקמה וירטואוזית דוגמת תוכניתו של אבא קובנר להרעיל ששה מליון גרמנים...


היום כולם הגיעו להכרה שלא זו הדרך, וכי אם נהרוג גרמנים, ולו גם כאלה מהדור ההוא, יהיה בכך משום כפרה או פיצוי על ילד יהודי אחד שנרצח או עונה? האם נשמח בשמחת הנקמה? היביא הדבר שקט לנפש הסוערת בכאב על אבדן הטובים שבעמינו?


הנקמה שאנו ודאי מצווים עליה היא להפר עצתם להראות להם כי נכשלו בתוכניותיהם. יהודים שהקימו משפחות אחרי החרבן, ובמיוחד אלה שכבר לא היו צעירים והקימו משפחות מחדש אחרי שמשפחתם נרצחה – נקמו. כשליהודים אלה נולדו ילדים ונכדים – זו נקמה אמתית ובודאי מותרת, ולאור העובדה שהשטן הנאצי לא לחם נגד הגזע היהודי בלבד אלא נגד רוחו ותורתו, הרי כשאותם ילדים ונכדים הולכים באותה דרך שהייתה לצנינים בעיניהם ובעטיה אמרו "לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד" – זו נקמה אמתית.


אני חש בנקמה זו כל אימת שזוכה אני להוביל קבוצות של יהודים (שומרי מצוות ושאינם) במשעולי הזוועה, ולראות כיצד מתחזקת זהותם היהודית, כשיהודים שלא חונכו על ברכי הדת מתעוררים ומקבלים על עצמם לבל יינשאו בנישואי תערובת, וחלקם גם מתחילים לשמור מצוות, ויהודים שחונכו על ברכי הדת מתחזקים בתורה וביראת שמים – שם במקומות הנוראים ההם, זו נקמה בגויים.

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון