קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
עד מדינה - עיוותו של מושג העדות
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
הגולם קם על יוצרו
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו

לשון הרמב"ם: "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם לא להביא ראיה על הנבואה. היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו. צרכנו למזון הוריד לנו את המן. צמאו בקע להן את האבן כפרו בו עדת קרח בלעה אותן הארץ. וכן שאר כל האותות. ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להם כך וכך"


דברי הרמב"ם קשים להלמם, אמנם מהנאמר במצרים "ויאמן העם" אי אפשר לשאול כיון ששם לא נאמר כי האמינו במשה וניתן להסביר כי אז האמין העם בה'. אבל בקריעת ים סוף הרי נאמר "ויאמינו בה' ובמשה  עבדו" וקריעת ים סוף לא היתה נס בלבד היה בה גילוי אלוקים שנאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" ועל זה נאמר "זה אלי ואנוהו" שיכלו כביכול להצביע באצבע.


ובמיוחד קשה מהו שבחר הרמב"ם להדגיש את העובדה שהעם שמע את האלוקים אומר "משה משה" וכי שמיעת "אנוכי" ו"לא יהיה לך" אינה חשובה יותר?


אמנם בקריעת ים סוף חסרה מילה שהתוספה במעמד הר סיני. לפני המעמד אומר הקב"ה למשה: "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" לעולם לא נאמר בקריעת ים סוף.


ניתן לומר שיש כאן מעין הבטחה או נבואה שהאמונה שנרכשה במעמד הר סיני תתקיים לעולם. ואולם בהגדרה זו יש קושי שהרי אותם שזוכרים את מעמד הר סיני ומאמינים בעקבותיו זוכרים גם את קריעת ים סוף ומי שלא זוכר את קריעת ים סוף לא זוכר גם את מעמד הר סיני.


ונראה שהכונה להגדרת איכות האמונה. אדם קונה חפץ והמוכר אומר לו שהחפץ הזה חזק כדי לעמוד שנה, חברו קונה חפץ טוב יותר שהמוכר מעיד עליו שחזק הוא כדי לעמוד חמישים שנה.


גם כאן הגדירה התורה את איכות האמונה של מעמד הר סיני – כח האמונה הטמון במעמד הוא כזה שעשוי לעמוד לעולם.


מה עושה את המעמד לכזה?


חג השבועות הינו חג מתן תורה אך למעשה לא ניתנה לנו התורה שבידנו אלא בשנת הארבעים (יש להניח שז' אדר הוא תאריך סיומה של תורה – יום פטירתו של משה רבנו) ולמעשה התהליך החל ביום הכפורים עת ירד משה ובידיו לוחות שניים. ואילו תורה שבעל פה קבלו בשמחה בפורים. מה היה אפוא בחג השבועות?


אנו אומרים בהגדה של פסח: "אילו הביאנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו" פינו עונה בנו שמעמד הר סיני כשלעצמו יש לו חשיבות גדולה שעליו בלבד פינו מלא הודיה.


מה היה במעמד שמשמעותו כה גדולה (ראיה נבואית המונית כבר היתה בקריעת ים סוף)


מעמד הר סיני הוא המעמד היחיד בהיסטוריה שבו האלוקים התגלה להמונים, איש לא יכול להכחיש עדות כה מסיבית. ואולם רוב התורה הועברה למשה וממנו לעם וזאת במשך ארבעים שנות היותם במדבר. כיצד ידע העם כי כל הנאמר בתורה אמת? אלא שבמעמד הגדול ההוא כולם שמעו את האלוקים אומר משה משה בכך הוסמך משה לעיני המונים על ידי הקב"ה. כולם ראו, כולם שמעו. מעתה, כל מה שיאמר משה בשם האלוקים יאמר תחת סמכות ההסכמה ההמונית הזו. גם אם יאמר אדם שאחרי הכל משה בן תמותה הוא ובידו לבחור בכל שלב מחייב למרוד, ועלול הוא להחליט לנצל חלילה את סמכותו ולומר דברים בשם ה' שה' לא אמר, הרי אם דבר כזה היה חלילה מתרחש היה האלוקים אמור להתגלות שוב לעיני העם ולהודיע שלא עוד, שמשה אבד את נאמנותו, וכיון שדבר כזה לא קרה, אדרבא כשבא קורח ועירער על דברי משה, הדברים שאמר אחרי מעמד הר סיני וטען כי בדאם מלבו, הוכיח הקב"ה כי משה נאמן ביתו הוא על ידי פתיחת פי האדמה. (ולכן בלועי קרח זועקים ממקום קבורתם "משה אמת ותורתו אמת" ואל ה' אמת ותורתו אמת) מובן אפוא מדוע הרמב"ם הדגיש את קריאת הקב"ה "משה משה".


באחת ההזדמנויות מבקש משה רבנו מהקב"ה "ונפלינו אני ועמך", אומרים חז"ל שכאן ביקש משה רבנו שלא תשרה שכינה על אומות העולם וקיבל. בעל העיקרים מוסיף ואומר, אם זה בלבד מה שביקש מדוע אמר "אני ועמך"? די לומר "ונפלינו" או "ונפלה עמך"? ואומר: כאן ביקש משה שלא יקום עוד נביא כמוהו. משה העניו מכל האדם מתגבר על רצונו לא להראות ומבקש בקשה כזו כי יודע הוא שיבואו אנשי דלא מעלי ויגידו כי קבלו נבואה ושלהם גדולה משל משה ויכולים הם לבטל את נבואת משה לכן, לצורך השרשת נצחיות התורה ביקש משה כי לא יקום נביא כמוהו – ביקש וקיבל.


כך שלא שרק שבמעמד הר סיני קיבל משה את סמכותו והיא שורה על כל התורה כולה וכן על התורה שבעל פה, אלא שבתוך המעמד עצמו ובהסמכה של משה מובנה גם ענין יחידותו של משה שהרי גם הפסוק "ונפלינו אני ועמך" וגם הפסוק "ולא קם בישראל נביא כמשה עוד" חלה עליהם עדות ההמונים כתוצאה מאותה הסמכה.


חג השבועות הוא חג ההסמכה הגדול שממנו יונקת כל התורה את תקפותה העצומה – לכן הגם שהתורה ניתנה לאורך ארבעים שנה חג השבועות נחשב כ"חג מתן תורה" – ואין ישראל אומה אלא בתורה אותה תורה שניתנה בשושבינות מי שעליו נאמר "וגם בך יאמינו לעולם"


 

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון