קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
עד מדינה - עיוותו של מושג העדות
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
הגולם קם על יוצרו
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
חצי נחמה

את כותרת המאמר, "חצי נחמה", שאלנו מכותרת מאמר מפורסם של אחד העם. במה מוצא אשר גינצבורג המכונה "אחד העם" חצי נחמה? – המאמר המנחם הלז, מנחם לפחות למחצה, עוסק ב... עלילת הדם...


איזו חצי נחמה מצא אחד העם בעלילת הדם? וכי יש דבר נורא ממנה?


מסביר אחד העם ואומר: הרי כולם אומרים שאנחנו גנבים, שקרנים, מפיצי מגפות, מחרחרי מריבות ומה לא? ומי אומר אחרת? מי כופר בכל ההאשמות האלו? אנחנו ואנחנו בלבד, ואנחנו הרי "נוגעים בדבר"! מה יפריע לנו לקום יום אחד ולהשתכנע מטענת הכלל שרק אנו הנוגעים בדבר סותרים אותה?


כאן באה עלילת הדם לעזרתנו. הרי כל אלה שמאמינים בכל אותן ההאשמות מאמינים שיהודי משתמש בדם לצרכי חגו וזאת הרי לא ישכנעו אותנו, הרי יהודי ודם – אין שני דברים רחוקים יותר זה מזה.  ומעתה ברור לכל בר דעת שאם בזאת שכנעו את העולם בלא כל בסיס, הרי גם כל שאר ההאשמות חסרות כל בסיס באותה מידה.


יש כאלה שלקחו על עצמם כמשימם חיים להכפיש את הצבור החרדי וטופלים בו האשמות יום ולילה עד כי הנחשלים שבתוך המחנה מתחילים להרהר תחילה בשקט ולאחרונה גם בקול – שמא בכל זאת צודקים הם ועלינו לערוך כמה שינויים? אולי ה"עולם" צודק?


באה המתקפה האחרונה כמים קרים על נפש עיפה. "הדרת הנשים" ועמה ההאשמה הגורפת בדבר השפלתן, משמשת עתה באותו תפקיד שעלילת הדם שמשה אצל אחד העם. מנפצת היא את ההסכמה הכללית ביחס לחרדים בכל הנושאים.


שהרי בזאת לא ישכנעו איש מאתנו – אנו האמונים על התורה וחז"ל ורואים מול עינינו כדוגמה אישית את מנהיגינו הרוחניים ויחסם לנשים בכלל ולנשותיהם בפרט. אותנו לא ישכנעו כי מעמד האשה ביהדות אינו הגבוה ביותר האפשרי.


הנה למשל, עומד מול העינים הרב אוירבאך הישיש המנוח שהיה מנהיגו של הצבור החרדי, ניצב הוא ליד מיטת אשתו המובלת לקבורה ואומר כאילו לעצמו: "מקובל לבקש מחילה בשעה כזו, אני איני מבקש מחילה כי לא היה בינינו שום דבר לבקש עליו מחילה, כי כל מה שהיה בינינו היה על פי שלחן ערוך"... שני דברים אמר הרב: 1. זוג שחי למעלה מששים שנה יחד – לא היה ביניהם מעולם דבר שיש לבקש עליו מחילה! וזה נאמר על ידי איש אמת וברגע של אמת, ברגע פרידה! 2. הסיבה שגרמה לדעתו לחיי הרמוניה שכאלה לא היתה אלא השלחן ערוך והלכותיו! לפתע מתברר שכל מי שיחיה על פי השלחן ערוך המושמץ כל כך בנושא מעמד האשה, יוכל גם הוא לזכות לחיים שכאלה. אין זה פלא שאחרי אחת ההרצאות נגשה בחורה חילונית בדמעות בעיניה ואמרה: "אני רוצה להתחתן עם הרב אויערבך...!"


אבל לספור זה יש ספור מקדים: באחד הימים, בעוד אשתו בחיים, חזר הרב אויערבך מהישיבה בלוית תלמיד ולפני שנכנס הביתה סידר את בגדיו ואמר לתלמיד: אני הולך לפגוש את השכינה הקדושה... בשביל מי שפגישה ביום רגיל לארוחת צהרים רגילה עם אשתו היא פגישה עם השכינה הקדושה, לא פלא שאין כל דבר לבקש עליו מחילה. וזאת גם אם באוטובוס היא תשב מאחורה והוא מקדימה.


הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין זצ"ל נכנס פעם למונית, היה זה אחר מות הרבנית, הנהג שאלו היכן ביתו, והרב לא ענה. שאלו שנית: היכן אתה גר? ענה לו. שאלו: מדוע לא ענית  כששאלתי בפעם הראשונה? ענה לו הרב: תחילה שאלתני היכן ביתי, מאז פטירת רעיתי – אין לי בית יש לי רק דירה.


מה התכוון הרב?


התורה מלמדתנו שכהן גדול שאינו נשוי לאשה (ולאשה אחת בלבד) אינו בגדר כהן גדול המתאים להיכנס לבית קדשי הקדשים ביום הכפורים. כיון שכהן בלי אשה לצדו אינו אדם שלם, אינו כהן גדול, היא חלק בלתי נפרד משלמות כהונתו. ומהיכן לומדים זאת? - שנאמר: "וכיפר בעדו ובעד ביתו", ודרשו חז"ל "ביתו - זו אשתו". בית הוא מקום שיש בו פנימיות. ומכאן "בית מקדש" "בית קדשי הקדשים". וזאת לעומת דירה שאינה אלא מקום מגורים. על פי השקפת עולמה של היהדות האשה מבטאת פנימיות, היא היוצרת אותה והיא האחראית עליה. וכבר אמר רבי יוסי, אחד מחכמי המשנה: "מעולם לא קראתי לאשתי אשתי אלא לאשתי ביתי" (שבת קי"ח ע"ב). זו גם משמעות האמרה "בינה יתירה נתנה לאשה", בינה פירושו "להבין דבר מתוך דבר" – מתוך הפנימיות. וזו גם משמעות האות ב' ששמה בית ומבטאת פנימיות (-אני נמצא בחדר, אני בירושלים בתוך משהו) ובספר הזוהר נאמר "איהו אמת ואיהי אמונה" האמונה היא הפנמת האמת והיא בחינת הנקיבה.


בהיות האשה פנימית יותר היא גם רגישה יותר כמו כל דבר פנימי. על הפסוק "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך" הסביר בספר הזוהר כי האשה היא כמו שכינה בבית קדשי הקדשים – לא כל אחד יכול לגשת ולהכנס מתי שהוא רוצה. רק זה שמיועד לכך יכנס, וגם זה בזמן המיועד לכך.


את הכרזת כניסת היום הקדוש בשבוע, השבת שהוא "נחמד מכל ימים", הפקידה התורה בידי האישה. אם הבית היא המכריזה על כניסת השבת בהדליקה את נרות השבת. שכן היא המביאה לבית אורה (כנאמר אצל יצחק שרבקה החזירה את ברכת הבית – הנר הדולק, הברכה בעיסה, ועמוד הענן) הגבר לעומת זאת מוציא את השבת בהבדלה. קבלת שבת בבית הכנסת – לכה דודי לקראת כלה. שולחן שבת – אשת חיל מי ימצא. ובכלל השבת היא בחינת נקבה היא היום היחיד שלשמו צורת נקיבה (לעומת יום ראשון יום שני וכו') וזאת מפני שיום זה מהוה את כלי הקיבול לעבודת כל השבוע (פיסית ורוחנית) – "מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת" היא התכלית של עבודת כל השבוע. אכן כך, "בחינת נקבה" היא "בחינת תכלית". ובין האמצעי והתכלית אין ספק כי התכלית עיקרית יותר.


להיכנס למקום השכינה ביום הכיפורים בלא שיהיה נשוי הרי העיקר באישיותו חסר מן הספר. ולזאת התכוון הצדיק הירושלמי באמרו מתוך צערו: "מאז מות אשתי אין לי בית" היא היתה עיקר הבית, בלכתה נעקר למעשה שם בית מביתו.


הרבה הלכות הנראות כמגבילות את האשה ומנדות אותה נובעות מהאמור לעיל – מכבודה והדרת פנימיתה, אין אדם נוגע באשה שאינה אשתו – זה לא כבודה. אין אדם מתיחס לאשה כאל אשה אלא אם כן אשתו היא, שכן האשה היא המימד הפנימי של האדם. ואם היא אשת חברו הרי קרבה יתרה אליה הינה כמו פלישה לפנימיות שאינה שלו. האוירה במרחב הפנימי חיבת להיות סטרילית, ולהבדיל ממקומות אחרים, המרחב הפנימי הולך עם היהודי לכל מקום, במידה רבה האינטימיות האישית המקשרת בין בני זוג ממשיכה להיות שם גם כשהם שוהים פיסית במקומות נפרדים, וגם כשאינם בחברת בני אדם. גם אנשים שטרם נישאו יודעים זאת, ואוצרים את אישיותם לקראת בנית ביתם למען יהיה הקשר שיבנה עם בן/בת הזוג העמוק ביותר והטהור ביותר.


ההתערבות ההמונית של אנשים ונשים, בחורים וגם בתולות, לצרכי קלות, אינה מכבדת איש. מה שבדרך כלל מציבים את הגברים מקדימה ואת הנשים דווקא מאחור גם זה נובע מגישה שאין בה אלא לכבד, והיא: כיון שבצד היותה פנימיות הבית, בנויה האשה כך שמטבע הדברים גופה עלול למשוך, שלא ברצונה ושלא בטובתה, תשומת לב לא רצויה, והיא שפנימית היא, נפגעת אם מתייחסים אליה כאל גוש של חומר, יפה ככל שיהיה, ואמורה להרגיש מושפלת אם נמשך אליה מבט עקב חיצוניותה גרידא. לעומת זאת חיצוניות הגבר, מה לעשות, אינה מושכת תשומת לב מקבילה ולכן אין בעיה שנשים תהינה אחרי הגברים ותוכלנה לראות גם את הגברים וגברים יהיו לפני הנשים. כך בבית כנסת, וכך גם באותם מקרים בהם האוכלוסיה ביקשה להפריד בין הגברים לנשים במקומות נוספים מלבד בית הכנסת.


יאמרו: הן הרבה שאלות נותרו ויש הרבה הלכות הנראות כמפלות, שיש להסבירן? אכן, ולכולן יש הסבר. וכבר עסקנו בחלק מהן בספרנו "והשבות אל לבבך" הפעם רצינו רק לכייל את המבט וליישרו לכיוון הנכון.


עוד יאמרו, שמא אותם אישים עליהם דברת, גדולים ונפלאים, יוצאים הם מן הכלל? התשובה פשוטה: הרי אליהם נשואות עינינו. הרי אנו, להבדיל ממקומות רבים אחרים, מחנכים ליטול דוגמה אישית מאישים שכאלה "והיו עיניך רואות את מוריך", כמה לקח כל אדם ויישם בחייו זו כבר שאלה שבינו לבין קונו. מכל מקום אין ספק כי התנהגותם של אישים אלה, בצד המקורות המגבים אותה, נותנים אינדיקציה ברורה לחלוטין על ההשקפה הנכונה אודות מעמדה של האשה בחברה החרדית. מיותר לומר שברוח הדברים הנ"ל ניתן עוד להביא ציטוטים כהנה וכהנה וכן עדויות וספורים למכביר.


בנות רבות מאסו בצורת החיים המתירנית של הרחוב הזול, אלו מהן שהצליחו לחדור מבעד למחסומי השקרים והסטריאוטיפים שיצרו עבורם במערכות החינוך והתקשורת, ומצליחות להכיר את ארחות החיים של צבור יראי האלוקים מקרוב, מצטרפות בהמוניהן, שבות הן בתשובה. אותה נערה שהאפנה והרחוב שכנעו אותה שיש ללבוש לבוש מינימלי, שהרי כך רוצים הגברים, מרגישה הרבה יותר טוב בלבוש צנוע והגיוני. לדעתה הוא גם הרבה יותר מכובד. והבית והמשפחה שעדיין תופסים מקום מרכזי בחיי האשה החרדית, ושכבר מזמן אבדו מזהרם שם בחוץ במרחבי השממה החילונית, קורצים לה ומדברים אל לבה, הרי בסתר ליבה גם היא רוצה להיות רעיה ואם, ולהיות במרכז החיים הפנימיים ולא בסערת החיים החיצוניים שהם בבחינת "נשיאים ורוח וגשם אין".


המציאות היא שהרבה יותר בנות חוזרות בתשובה מבנים. הן מבינות ומרגישות את החרבן שהביאה החילוניות המתירנית לנפשה הרגישה של האשה. וכשמוצאות את הכח להתעשת – משנות הן כיוון.


צודקת התקשורת החילונית וצודקים הפוליטיקאים ושאר הדוברים כשמשתמשים בכל האמצעים – כשרים וכשרים פחות להשחיר את פניו של הצבור החרדי. יודעים הם בסתר לבם שמי שיצליח לעבור את המחסומים ולראות מקרוב – יתרשם, ורבים גם יצטרפו.


דוקא המאבק האחרון להשמיץ בנושא מעמד האשה. משרת אותנו נאמנה שכן משמש הוא כנפץ להסכמה הכללית כנאמר בראש המאמר, לא נעים להיות מושמצים, אך יש בכך חצי נחמה... רבים התעוררו לפתע לבדוק את אמינות העלילות בשאר נושאים וגם הם עולים לדיון מחודש.


אנו את שלנו אמרנו ונמשיך ונאמר, כמו שאמר דוד המלך: "טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצור פקודיך" ובהמשך: "טפש כחלב לבם אני תורתך שיעשעתי, טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך" (תהילים קי"ט). 


 

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון