קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
עד מדינה - עיוותו של מושג העדות
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
הגולם קם על יוצרו
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?



בכל דיון על גיוס בני הישיבות או כמו שקוראים לזה היום: "שויון בנטל", בו משתתף מהעבר המתנגד, אדם נחמד שנוח לקבל, מגיעים מהר לעמק השוה כי יש צורך בלימוד תורה וממילא בלומדי תורה וכי לומדי תורה אמורים לקבל פטור מגיוס או לפחות דחיה.

השאלה הבאה היא: כמה צריך. כמובן שאחר שהוסכם שלומדי תורה נחוצים ולימוד תורה מגן מי שיקבע כמה צריך הוא מי שמבין בסוג זה של נשק. כשם שלא ישאלו את ראשי הישיבה כמה אנשי צוות צריך כל טנק, וכמה אנשי צוות קרקע יסובבו כל מטוס. כך אין לשאול את ראשי הצבא או את הפוליטיקאים שאינם מבינים בדבר, כמה לומדי תורה צריך. (למען הסדר הטוב נציין בקיצור שלפי אמדן שנתנו לנו חז"ל במלחמת מדין יש צורך בשליש מהכח המגוייס. וזאת בשעה ששאר המגויסים, החזית והעורף משלבים תורה עם דרך ארץ. כשמאזן הקדושה מופר והרוב אין בו לא תורה ולא דרך ארץ, ודאי שיש צורך ביותר לומדי תורה כדי לאזן את מאזן האימה של  קודש וחולין ושל קדושה-טומאה. המשפט האחרון תיאורתי בלבד כיון שלמרות הגידול המבורך במספרם של לומדי התורה רחוקים אנו מאד מסדר גודל של שליש).

בשלב זה עולה השאלה הבלתי נמנעת שחוזרת על עצמה כמעט כחובה דתית: ומה עם אלה שלא לומדים? והמהדרין אומרים: הרי כה רבים לא לומדים? והמהדרין מן המהדרין: "והרי הרוב לא לומדים? (כאילו שיש להם איזו סטטיסטיקה. בדרך כלל שאלה כזו נשאלת על ידי מי שמעולם לא היה בישיבה, וכן על ידי בחורי ישיבה לשעבר שגם בהיותם בישיבה מעולם היתה בטלתם אומנותם וראו סביבו בטלים כמותם, שהרי לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב).

מה עונים לאלה?התשובה פשוטה ביותר:

שאלה זו נשאלת כאמור, אחרי שמוסכם כי יש צורך בלומדי תורה וכי רק גדולי תורה יכולים לקבוע כמה צריך וכיצד עליהם ללמוד.

התשובה פשוטה: נניח שהוקם גדוד טנקים וגויסו חיילים מתאימים והוכשרו. והנה בביקורת פתע של מפקד החטיבה התברר שחלק מהקצינים ומהחיילים, אינם ממלאים חובתם, ישנים עד מאוחר, ומשחקים קלפים ושש בש, במקום לתחזק את הטנקים ולהתאמן.., מה יעשה המפקד (מלבד העונש)? האם יעבירם מיד ליחידה אחרת? וגם אם ירצה לעשות כן, האם גם כשלא יהיו אחרים למלא את השורות החסרות יתמיד בדעתו לעשות כן? אין ספק כי המפקד יחפש דרכים לשלב אותם בפעילות הגדוד. הרי זוהי משמרתם, ולכך הוכשרו. אם בכל זאת לא יוכל לחזור ולהשתלב, יגרום הדבר צער גדול על ההשקעה שירדה לטמיון ועל חסרונו של החייל במקומו הטבעי.

אם יש כאלה שלא לומדים, בראש ובראשונה יש למצוא דרכים לשלבם שוב ושוב במשמרתם. הרי שם הם נחוצים לכן הם נרשמו לחיל זה. כל אלה שששים ושמחים על כל בחור שלא לומד ומציבים על נס את כל הנחשלים שהחליטו להתגייס למקום אחר בצבא הם אנשים שאין להם כל הערכה אמיתית ללימוד תורה ואינם מעריכים את לומדי התורה כמגיני העם והארץ, והמילים היפות שאמרו בשבח התורה לא היו אלא מס שפתים, וממילא ששים הם על כל מי שעוזב והולך ליחידה צבאית כלשהי – לדעתם כולו רווח.

ומכאן לשאלה תיאורתית: נניח שכבר נעשו כל המאמצים לשלב את אלה שלא לומדים בלימוד לפי תכונותיהם. ואחרי הכל לא הצליחו. מה נעשה אתם אז? הרי גם אותם טנקיסטים יוצבו במקום אחר אם יתברר שבשום אופן אי אפשר לשלבם בגדוד?

כאן מתחילות השאלות המשניות: האם הצבא ערוך לקבלם.? ברור כי אלה שאינם משתלבים כראוי בלימוד, אינם החזקים ביראת שמים, אם בלכתו לצבא ירד ביראת השמים שלו ובקיום מצוות הנזק אינו מצטמצם בו ובמשפחתו, הנזק הוא לכלל ישראל, וגדול יותר לאין שיעור מכל תועלת שיוכל להביא כחייל.

לכן בראש ובראשונה יש לדאוג שהמסגרת הצבאית תהיה מתאימה. אחרי הכל הצבא "כצבא העם" וככור ההיתוך לחברה הישראלית אינו הדבר שאליו נשואות עינינו, אנו איננו מעונינים בכור היתוך מסוג זה.

ואחרי הכל, יש לטפל באלה רק כשיגמרו לגייס את כל עשרות האחוזים של בני הנוער החילוני, התל אביבי והאחר, שמשתמטים מכל שרות ללא כל סיבה הנראית לעין. אם יגייסו את כל אלה ועדיין יהיה צורך בכח אדם ויהיה תקציב – נשוב ונדבר. תנאים אלה הם תנאים מנימליים וגם כך נראה כי קיומם רחוק מאד מהמציאות. כל עוד לא מגייסים את המשתמטים האמתיים ונטפלים לבני הישיבות ברור כי כל הכוונה אינה אלא לנגח.


Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון