קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
הגולם קם על יוצרו
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.

יש החושבים כי ברגע שאחוז מסוים מבני הישיבות יתגייס, אותו אחוז שכלשון הקלישאה – אינם מסוגלים ללמוד כל היום. או לפחות חלק מאותו אחוז ירד המתח ההסתה תחדל וכולם יריעו לנו ויכבדו ויעריכו את תרומתו של הצבור החרדי וישירו לו שיר תהילה.

אם חלק מאברכי הכוללים יופנה ללמודי מקצוע ויתחיל לעבוד – יראו כי נושאים אנו בנטל העבודה ויחדלו הקולות


אם יכניסו מעט לימודי ליבה יראו כי איננו שונאים דעת ואנו מתקדמים לקידמה ויירגעו.


למאמינים כי כך יהיה מצפה אכזבה מרה כך היה מאז ומתמיד שהרי זו גישה עתיקת יומין, בדרך כלל נאיבית, שחושבת כי אם הנרדף יראה כי הוא מוותר מעט, הרודף יתרצה וירפה ממנו. גם הצבי לא מבין שאם יתן לזאב לאחוז בזנבו גם קרניו בסכנה.


כל הטענות האמורות – גיוס עבודה ליבה אינם הסיבה לריחוק, אלה הם תירוצים לריחוק. ואם ייגזלו מהם התירוצים – ימצאו אחרים, וגם – מי מחויב לעובדות? אפשר להמשיך ולהשתמש בסיסמאות בהן משתמשים מאז ימי קדם בלי לשאול האם הן עדיין תואמות למציאות.


הריחוק הרי נובע מאותה סיבה שנבעה האנטישמיות לדורותיה. הרי לא שכחנו את שלימדונו חז"ל כי שמו האמתי של הר המוריה היה חורב ולמה נקרא שמו סיני? "שמשם ירדה שנאה לאומות העולם". והוא הדין בתוך העם עצמו אנשים הרחוקים מתורה ישנאו את אלה ההוגים בתורה ורואים בה את תמצית חייהם כמו שאומרת הגמרא במסכת פסחים (מ"ט): "גדולה שנאה ששונאים עמי ארצות את תלמידי החכמים יותר מהשנאה ששונאים אומות העולם את ישראל". אשר על כן, האנולוגיה לפסיכולוגיה של האנטישמיות אינה אלא טבעית אין כל סיבה אפוא שלא נלמד מההיסטוריה של האנטישמיות.


בעשרות השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה (המחצית השניה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) עשו יהודי גרמניה (ואין הכוונה לחרדים שבהם), מאמצים אדירים להיראות כגרמנים ולקבל הכרה כגרמנים. הם עצמם באמת ראו עצמם ככאלה. ואולם דא עקא – הסביבה הגרמנית, זו שכל השנים קבלה על שונותם לא רצתה כלל להכיר בגרמניותם. והיהודים לא ויתרו, הם נאבקו בעוז להכרה, הם התחלקו לכמה קבוצות. המתבוללים המתנצרים והרפורמים.


המתבוללים – התבוללו בשקט, נישאו נישואי תערובת וחשבו כי הם נטמעים בקרב הגרמנים.


המתנצרים - עשו זאת מתוך תועלתיות גרידא ולא מתוך איזו ריגשה דתית נוצרית הם ציפו שבכך תיפולנה המחיצות המבדילות.


והרפורמים ראו עצמם כגרמנים בני דת משה שגרמניותם קדמה ליראתם וליהדותם.


עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו האינטלקטואלים היהודים בראש המלבים את אש הלאומיות הפאנאטית הם היו בראש המתלהבים והמתלהמים, מחברי שירי המלחמה ומאסות ההצדקה המוסרית-כביכול שלה. הם קראו לקידוש הלאומניות הגרמאנית המתחדשת וקראו בכל עוז למלחמת קודש באויב יהיה אשר יהיה, וזאת תוך שימוש בסיסמאות לאומיות גרמאניות מהקיצוניות ביותר.


גם הציונים החילוניים שלא ראו בעין יפה את ההתנצרות ואת ההתגרמנות הפומבית, ברגע שהוכרזה המלחמה הצטרפו אל החוגגים באותה מידה של התלהבות כמו האחרים ולפעמים גדולה יותר, והיו נכונים בעת הצורך לירות בציונים צרפתים או רוסים...(עמוס אלון רקוויאם גרמני עמ' 307)


המוני העם היהודים התנדבו לשרת בצבא 80% מהם בתפקידים קרביים זאת למרות שלא יכלו להתקבל לתפקידי קצונה אם לא במקרים יוצאים מן הכלל והמונים מהם מתו למען אמא גרמניה (12 אלף צעירים יהודים מתו בקרבות)


האם זה עזר להם להחשב כגרמנים בעיני הגרמנים? או לפחות להקהות את השנאה? לא מיניה ולא מקצתיה, בדיוק להפך. האנטישמיים הזכירו להם כל טיפת דם יהודי בשורשיהם ונראה כי כעסו על שהיהודים נדחפים בכח להיות גרמנים. ולטר רתנאו, היהודי שאין שני לו בתרומה למען המאמץ המלחמתי הגרמני, כתב ב-4 באוגוסט 1916 – "ככל שיהודים רבים יותר מתים במאבק הזה כן יתעקשו יותר מתנגדיהם לטעון שהיהודים ישבו ברובם רחוק מקווי החזית והתעשרו במלחמה והשנאה תוכפל ותשלש" וכך בדיוק קרה... (הקצין שלחם לשכנע את מפקד הגזרה להעניק לאדולף היטלר אות כבוד – צלב ברזל על אומץ לב בחזית היה לויטננט יהודי בשם הוגו גוטמן... האם זה עזר להפחית את שנאתו של היטלר ליהודים?)


ככל שיתגייסו החרדים יותר כן יגברו ההאשמות על היותם פאראזיטים.


ככל שיצטרפו יותר חרדים לשוק העבודה כן יגדל הזעם ותרבה הבקורת על שאינם רוצים לעבוד


ככל שילמדו יותר לימודים כלליים כן יתגברו העלילות על בערותם.


מי שחושב שאם נוותר מעט או נראה נכונות מעט ונתנהג התנהגות צ'מברליאנית טיפוסית להרגעת הרוחות נשיג משהו לא למד מאומה לא מההיסטוריה ולא מהפסיכולוגיה.


אנו לא אמורים לתכנן את צעדינו לפי קולות המסיתים, עלינו להתעלם מהם לחלוטין, ואם להגיב הרי תגובתנו צריכה להיות בחיזוק היסודות שלנו בסגנון אדרבא...


אנו צריכים ללכת בדרכו של דוד המלך עליה מדבר הרמב"ם בסוף הלכות מעילה.


"וכמה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן העכו"ם שהיו משיבם על החוקים וכל פעם שהיו רודפפין אותו בתשובות השקר שעורכים לפי קוצר דעת האדם היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר: טפלו עלי שקר זדים, אני בכל לב אצור פקודיך".

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון