קניות
עמוד ראשי  >>  מאמרים
 לקופה
חדשות
13/12/2011
תגובה על השתלחותו של חתן פרס נובל פרופ' שכטמן בחינוך התורני. ניתן לעיין במאמר על ידי הקשה בפרסום שבדף הבית


04/12/2011
מאמרים על חנוכה הכנס למדור מאמרים או לחץ על הקישור בדף הבית


03/02/2011
התבערה במצרים - הרצאה על הקשר בין פרשת תרומה ובין התבערה במצרים שארעה בשבוע זה. ההרצאה באנגלית E28 כמו כן הרצאה בעברית - סוגיות במקרא 1148


01/02/2011
בשעה טובה!!! מעתה ניתן להדפיס מן האתר את הקטלוג בצורתו המעוצבת בפורמט PDF .


05/01/2011
בשעה טובה! קטלוג המוצרים עודכן וסודר, ניתן להכנס לראות את כל הדיסקים והספרים לפי מחלקותיהם.


30/12/2010
ניתן לשלוח שאלות דרך מדור "שאל את הרב" ולקבל תשובות תוך זמן סביר.


שאלות ותשובות
28/01/2011
שאלה: שלום רב ברצוני לשאול איך אמורים להתייחס לחוקי חמורבי, אלו חוקים שעל פי הנטען הם מתקופת אברהם אבינו, ויש בחלקם מן הדמיון למצוות התורה, במבט שטחי עלול להתעורר אי נוחות, אצל חלושי האמונה, מדבר זה. בתודה


18/01/2011
שאלה: שלום וברכה, אני חרדית העובדת במקום עבודה חילוני, מידי פעם נשמעות הטענות הידועות על הסחטנות החרדית, החרדים שלא עובדים ולא משרתים בצבא וכו. האם יש טעם לענות ולהסביר, להביא קישורים למאמרים בנושאים אלו וכד?


17/01/2011
שאלה: שלום לרב רציתי לדעת הגדרה של אמונה והגדרה של ביטחון תודה


13/01/2011
שאלה: מדוע צריך לקים מצוות


13/01/2011
שאלה: שלום כבוד הרב רציתי לשאול, אני לומד מזה כבר כשנה וחצי בישיבה ואני מרבה לשמוע את הרצאות הרב ועוד כמה מרצים בנושא האמונה, ומתוכן אני מסיק שאמונה היא דבר שנרכש ולא נולדים איתו.. אמונה מלשון "אמנה" "אימון" אין שום מצווה בתורה להאמין אלה רק לדעת "וידעת היום".. "בכל דרכיך דעהו"..


מאמרים
הצביעות של חסידי ה"בדיעבד"
שירת נשים הרבנים הקוראים לא להתגיס והשועלים קטנים המחבלים בכרמים שביניהם
 
ייצוג נשים במפלגות חרדיות, האמנם לא?
 
ייחודנו בלומדי תורתנו ועליהם גאוותינו!
 
התוקעים סכין בגב המדינה.
 
מה בין רבנים לעסקני מפד"ל (תגובה למר אורלב)
 
האם יש לקנא בח"כ פלסנר וברבנים פירון וסתיו? ב. ברית מילה גיוס והרב אלישיב - לא בכנסת
 
הקנאה בבני הישיבות
 
מורה נבוכים בנושא ה"שיוויון בנטל"
 
חשיבות הרכוש הגדול שנלקח ממצרים
 
פה – סח, האלוקים דיבר ואנו שמענו
 
ההתאבדות הלאומית: המאבק נגד לימוד התורה, שתי אסוסיאציות ממלחמת העולם השניה:
 
האימה החילונית והחמלה
מה מסתתר מאחרי השיח הצבורי הבלתי פוסק בנושאי חרדים-חילוניים, ומה הקשר בין כל אלה ל"אביב הערבי".
 
הכרזת מלחמה!
החלטת בית המשפט לא להחליט בענין ההתערבות בחינוך החרדי.
 
חצי נחמה
כיצד באמת מתיחסים החרדים לנשים - מבט אל מאחרי הקלעים
 
החרדים כנראה אוהבים את המדינה יותר מכל קבוצה אחרת
 
על ההקצנה וסיבותיה - "הדרת נשים". פרק ב' - במדינת הגמדים רעש מהומה...
 
עדכונים ל"גלות ישמעאל" לאור ה"אביב הערבי" והגרעין האיראני.
עדכונים לספרו של הרב מרדכי דוד נויגרשל "גלות ישמעאל - שרשי המאבק ודרכי תגובה
 
הסכנה האמיתית – אפרים הלוי צדק!
 
הגולם קם על יוצרו
 
להרמת קרנם של לומדי התורה
 
לפרשת וארא - הנס של התהוות העם היהודי
הקב"ה בחר במשה להיות לעם ישראל למושיע, כיון...
 
תכבד העבודה על האנשים – מדוע החרדים לא עובדים?
מורה נבוכים קצר להתחלת הבנה של אורח החיים החרדי המושמץ
 
לפרשת שמות - המיילדות העבריות
המיילדות העבריות היו פרימיטיביות, נקודה. הן לא הבינו את מה שפורז ביילין וחבריו מבינים. הן חשבו לתומן....
 
חוק טל, והבג"ץ ז"ל.
 
האם יש לשמוח על החלטת בית המשפט לסגור חנויות בשבת?
 
חרבן בית ראשון, רב אשי, מנשה וחרבן גדלות האדם
 
הגולם קם על יוצרו
 
בנט - התנצל!
 
האם רב אורטודוכסי יכול להתיחס בסובלנות לעברות של "יהרג ואל יעבור"?
 
"סנקציות פליליות" - מי המפסידים הגדולים?
 
האמירה ההיסטורית שבעצם קיומה של עצרת התפילה
 
שמע ישראל – מעמד חידוש הברית בין ישראל לקב"ה
 
סיכום נושא גיוס בני הישיבות נכון לאדר א' תשע"ד
 
עוד בענין הגיוס - ומה עם אלה שלא לומדים?
 
היום המאושר בחייו של שר האוצר.
 
הגולם קם על יוצרו
 
פניה לידידנו הדתיים מצביעי הבית היהודי באשר הם
 
גדולי הדור – לכלא!
 
"המכון למחקרי בטחון לאומי" ו"השתלבות חרדים בחברה הישראלית"
 
הדתיים, הדתיים-לאומיים והלאומיים-דתיים
 
הרב את ריבנו – איך להתפלל לשלום החיילים
 
הזילות של השיח הציבורי
 
האם נקפל את הדגל?
 
תחי הפשרה!! האמנם?
 
הצבעת חצי המליון -קריאת התעוררות
 
הצדק החברתי – שוויון בנטל כרוך בשוויון ביתרונות
 
התגובה - אדרבה אנו ממשיכים בשלנו, וביתר שאת.
 
חבר הכנסת רותם - התנצל, הרפורמים אינם דת אחרת!!!
 
לפרשת וארא - שלשה שיעורים פרטיים בידיעות הנחוצות לחיים.
מכות מצרים היו שיעור גדול באמונה. והשיעור התחלק לשלשה שיעורים...
 
לפרשת בא - מיהו אוביקטיבי?
פרעה מנסה אחר מכת חושך להיכנס למשא ומתן עם נציגי בני ישראל, ובו מציע הוא הצעות...
 
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?
ההערכות הנחוצה לקראת הכניסה לארץ ישראל
 
לפרשת בשלח – ההכנה לארץ ישראל חלק ב'.
קריעת מים - השיעור הנחוץ לפני הכניסה לארץ ישראל בדרך לשלמות האדם
 
לפרשת יתרו – יתרו הקיני מתקן את חטא קין ומתקין בתי דין.
יתרו - הקיני המתקן את חטא קין מתקין בתי דין על מנת להנהיג את מידת הדין על מכונה
 
לפרשת יתרו – מרכיבי המעמד נורא ההוד – היחיד במינו בהיסטוריה.
מעמד הר סיני - טפוס לעבר הנצחיות
 
לפרשת משפטים – העבד והאמה וסגולת העם היהודי
פרשת עבד עברי היא פרשת שיקום אסירים. כדי לנסות ולהבין מעט את הפרשה יש לעמוד תחילה על שני יסודות:
 
לפרשת משפטים - דברי האור החיים על מבעירי האש
מי הם מבעירי האש האמתיים
 
לפרשת תרומה. - המשכן – המשכיות מעמד הר סיני
המשכן מהוה המשך קבוע למעמד הר סיני ומשמעויותיו
 
לפרשת תרומה – דוקטורינת ההגנה הישראלית – בארבע גלויות ובגלות ישמעאל.
בפרשת הקמת המשכן נמצא כלים להתגונן מפני הקמים עלינו ומאיימים לכלותינו.
 
לפרשת תצוה – שמן זית זך ופרשת גלנט כמשל.
מדוע צריך היה להעניש את העם עקב חשד כי האלוף גלנט עבר על אי אלה חוקים...
 
לפרשת תצוה – סודות החושן – פנייה לשופטים בישראל.
החושן שעל לב אהרן הכהן מכפר על חטאי הדיינים ועוות הדין - שיעור גדול לשופטים היושבים על מדין.
 
לפרשת תצוה – הכפרה שבבגדי כהן גדול.
הבגדים - לבגידה. המעיל - למעילה. הלבוש - למען לא יהיה צורך להתביש.
 
לפרשת כי תשא – המנין הנגף והשלמת החצאים.
הנגף ומניעתו - הסכנה שביחידות והבטחון שבכלל
 
לפרשת כי תשא - חטא העגל
מה היה בחטא העגל, האמנם לא עבדו עבודה זרה? ומה עם "פשוטו של מקרא"?
 
לפרשת ויקהל – שבת שלום משכן ואש.
מה היה למחרת יום הכפורים, משכן או דיינים? ומה הקשר בין כל זה לאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת"?
 
לפרשת ויקהל – האריות בוני המשכן.
בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, שני השבטים שנמשלו לאריה - מחד. ושהיו משני הקצוות - מאידך, נקראים לבנות את המשכן, מאישיותם נלמד על מהותו של המשכן, וממשיכו - המקדש.
 
לפרשת ויקהל - יושרו של משה
בקיצור אמרים
 
לפרשת ויקהל – המטרה לא מקדשת את האמצעים
ביהדות המטרה לא מקדשת את האמצעים. בנצרות ובאיסלם -כן והוא פתח גדול לאי הבנות ותקלות
 
לפרשת פקודי – לסיום ספר שמות
מדוע הקמת המשכן מהוה חלק מספור התהוותו של עם ישראל? הדבר תלוי בהבנת מהותו של המשכן
 
לפרשת ויקרא - קרבן עולה – הפנימיות המתגלית בטהרתה אחרי התשובה.
קרבן עולה העולה כליל מכפר על הרהורי עבירה מה שבא לידי ביטוי בפרטי הלכותיו
 
לפרשת צו - הקרבנות והענווה
קרבן הוא פסגת ההתקרבות לבורא, לשם כך צריך האדם להכיר במהות עצמו ובמך ערכו.
 
לפרשת שמיני - הרוממות שבירידה לצורך עליה.
 
לחג הפורים - האמנם אכזריות – הריגת שבעים וחמשה אלף בזמן נס פורים.
 
לפרשת תזריע - קדושת היילוד היהודי
 
לפרשת מצורע - נגע ענג ותהליך הגאולה מאדם ועד הקץ
 
לפרשת אחרי מות - בקרבתם לפני ה', כיצד מתקרבים בזהירות.
 
לפרשת קדושים - לא תיקום ולא תיטור לבני עמך
איסור נקמה על רקע הרגשות העזים המתעוררים בהגיע יום השואה.
 
לפרשת אמור - מתי המתים במיתת נשיקה לא מטמאים
משה ואהרן במותם לעומת נדב ואביהו במותם
 
ליום השואה.
גדולי ישראל הציונות והשואה.
 
לפרשת בהר - חשבון נפש ליום העצמאות
 
לפרשת בהר - חיקוי "גדולים"
 
לפרשת בחוקותי – שכר מצוה בהאי עלמא?
מדוע לא הזכירה התורה את שכר העולם הבא?
 
לפרשת במדבר - דגלי מדבר
 
לפרשת נשא - הפלא שבנזיר - הקדושה והחטא
 
חג השבועות – חג ההסמכה של משה רבנו
 
לפרשת שלח - המשלחת המוזרה
 
לפרשת קרח. - המשך מעמד הר סיני
 
אתר מאובטח
לפרשת בשלח - מי ידע להעריך את ארץ ישראל באמת?

"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". אמרו חז"ל בתנחומא: אמר הקב"ה אם אני מוליכן דרך פשוטה עכשיו מחזיקין איש איש בשדה וכרם ומבטלים מן התורה, אלא אני מוליכן דרך המדבר ויאכלו את המן וישתו מי באר והתורה מתישבת בגופן" (תנחומא בשלח פרק א')


הדברים קשים כברזל. כבר הורגלנו שהתורה מקצרת וחכמים מרחיבים, שהתורה סותמת וחכמים מפרשים אבל לא מצינו שהתורה אומרת דבר אחד, וחכמים מתעלמים ממה שהתורה אומרת ואומרים דבר שונה לחלוטין! הרי התורה נימקה את העיקוף בנימוק אחר לגמרי: "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" ומדוע נימקו החכמים את אותו עיקוף בנימוק אחר לחלוטין? – שישהו במדבר כדי שהתורה תתישב במעיהם?


ואולם על הנימוק שאמרה תורה: "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" יש לשאול: היעלה על הדעת לחשוד בעם ישראל בחשד מגונה כזה ומשונה כזה? שלא יהיו מוכנים להלחם על ארצם ומולדתם ויעדיפו לחזור לשעבוד מצרים ולא להלחם למען ארץ ישראל? וכי גרועים היו מניצולי השואה, שחזרו מהמלחמה והגיעו לארץ ישראל ומיד התגייסו לצבא ורבים מהם, שניצלו מכל שבעת מדורי הגהנום הנאצי מסרו נפשם ומתו על קידוש ה' במלחמות על שחרור הארץ, היעלה על הדעת ש"בראותם מלחמה" יעדיפו לחזור למצרים ולהשתעבד בידי אותם משעבדים אכזריים מהם ניצלו זה אך עתה?


התשובה היא: אדם אחד ראה את חמורו האהוב אוכל קש באורווה מתוך שק מלוכלך כשכולו מבסס בזוהמה עד ברכיו, לקח את החמ ור לחמאם טורקי רחץ אותו ושפשף אותו וניקה אותו, הלביש אותו סמוקינג וצילינדר ועניבת פרפר הביאו לוולדורף אסטוריה הכניסו למסעדה והגישו לפני סעודה כסעודת שלמה בשעתו על ידי מלצרים מלובשים היטב, על יד שלחנות ערוכים בטוב טעם עם סרויס מפורצלן גרמני כוסות מקריסטל צ'כי מפה מפוארת שהובאה במיוחד מסין ועליה רקמה סינית עתיקה, וברקע מנגן פסנתר נעימות קלאסיות, מה יעשה החמור? יש להניח שיבעט בכל שלפניו יקרע את הבגדים שעטו אותו בהם וירוץ חזרה אל חבריו החמורים להמשיך את ארוחתו בתוך זוהמת האורווה... אוביקטיבית, האין נעים יותר לאכול בצורה נקיה ומסודרת מאשר באורוה המלוכלת? – ודאי וודאי אך כדי שידע מיודענו להעריך זאת עליו להפסיק תחילה להית חמור...


המרגלים חזרו מארץ ישראל ונחלקו לשתי קבוצות, קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט, כולם מדברים על אותן תופעות אך מבינים אותן בצורה חלוקה זו מזו, כולם מצביעים לעבר הפרות הענקיים, הרוב אומרים: "תראו איזה פרות משונים..." ויהושע וכלב מוחים ואומרים: "פרות משובחים וגדולים" הרוב אומרים "בכל מקום מתו המונים – ארץ אוכלת יושביה היא" ויהושע וכלב זועקים: "ארץ ניסית, בכל מקום מתו המונים... הקב"ה הסיט את תשומת לבם מאתנו..." איך יתכן שתי דעות כה שונות כשיש הסכמה על העובדות? הוה אומר שהרוב לא הבין את התופעות שכולם ראו ולא ראה את פנימיותן...


וזה מה שאומרים חז"ל: היודעים אתם מדוע חששה התורה שמא לא ירצו להלחם? זאת מפני שכדי להיות נכונים להלחם על ארץ ישראל צריך לדעת להעריך אותה, אם ילכו בדרך קצרה והתורה לא תכנס לדמם עלולים הם לא להכיר די בחשיבותה של ארץ ישראל ומדוע ילחמו עליה? לכן יש ללכת בדרך ארוכה כדי שהתורה תתישב במעיהם.


והנה עדים אנו לתופעה שבניהם של אלה שמסרו נפשם על ארץ ישראל והיו בראש התנועות שהגיעו לארץ ישראל ושפכו דמם למענה מבעטים בארץ ישראל ומוצאים עצמם מתבוללים בכל מיני פינות בעולם. והשאלה זועקת עד לב השמים: היתכן? אבל הבה ונתבונן, כיצד ניסו להשריש אהבת ארץ ישראל? על ידי ששרו על הירח בעמק יזרעאל, על ריח החציר בנהלל, על יפיה של הכנרת... והצעירים יצאו וראו כי עם כל יופיה של הכנרת אגמים באלפים יפים לא פחות, וריח חציר יש גם בת, וריח חציר יש גם בטכסס, ואותו ירח שמאיר בארץ ישראל, מאיר בכל מקום אחר בעולם... אם לא מעניקים כלים לחוש בפנימיותה הרוחנית של ארץ ישראל אין כל סכוי שידעו באמת להעריך אותה, מה הפלא שמותרים עליה כה בקלות?


 

Copyright 2017 © יהדות מזוית שונה - הרב מרדכי נויגרשל
קניה מאובטחת
הורדת מחירון